קורוניו סטודיו - מחקר, אפיון ועיצוב חווית משתמש

נניח שמדובר באפליקציה לניהול פיננסי אישי. המשתמש הראשון באפליקציה עלול לצור רושם ראשוני שישפיע על תפיסתו ושימושו באפליקציה לאורך זמן.

1. מראה האפליקציה בפתיחה הראשונה: כאשר המשתמש פותח את האפליקציה לראשונה, העיצוב, הצבעים והתצוגה הכללית יוצרים רושם ראשוני. אם האפליקציה נראית מסובכת או לא ברורה, המשתמש ייצור עיגון שלילי, שיכול להשפיע על רצונו להמשיך ולהשתמש בה.
2. תפיסת הפונקציונליות: אם המשתמש נתקל בקשיים בהבנת הפונקציונליות בשלבים הראשוניים, זה יכול ליצור עיגון של קושי ומורכבות, גם אם בפועל האפליקציה פשוטה יותר לשימוש לאחר תקופת הסתגלות.
3. תגובה לקשיים ראשוניים: אם בשימוש הראשוני המשתמש נתקל בבעיה או תקלה, זה עלול להשפיע על תפיסתו של האפליקציה כלא אמינה או לא יציבה, גם אם הבעיה תוקנה מהר.
4. השפעת רושם ראשוני על השימוש המתמשך: הרושם הראשוני שהמשתמש יוצר עשוי להשפיע על התנהגותו לאורך זמן. אם הרושם הראשוני היה שלילי, המשתמש יכול לפספס פונקציונליות חשובה או לא להשתמש באפליקציה בצורה המלאה.

דוגמא נוספת:

ניקח כדוגמא מתמש חדש באפליקציה חדשה לניהול פרויקטים. כחלק מהתהליך, הוא צריך להעריך את משך הזמן שידרש לביצוע משימות שונות בפרויקט.

1. הערכת זמן מבוססת על ניסיון קודם: בעבר, הוא עבד על פרויקטים שבהם משימות דומות לקחו לו בערך שבוע להשלמה. כאשר הוא מתחיל לתכנן את הפרויקט החדש באפליקציה, הוא, באופן אוטומטי, משתמש בנתון זה כ"עיגון" להערכת הזמן עבור משימות דומות, למרות שלא בדקת את הפרטים הספציפיים של כל משימה בפרויקט החדש.
2. השפעת העיגון על החלטות: ההערכה המקורית שלו משפיעה על אופן תכנון הפרויקט באפליקציה. הוא מקצה שבוע לכל משימה דומה, מבלי לבחון אם המשימות בפרויקט הנוכחי דורשות יותר או פחות זמן.
3. השפעה על יעילות הפרויקט: העיגון שלו עלול להוביל לתכנון לא מדויק של הזמנים, מה שיכול לגרום לעיכובים או לפגמים בניהול הפרויקט. זה דורש ממנו להיות מודע לתהליך זה ולבדוק מחדש את ההערכות שלו בהתאם למידע הספציפי של הפרויקט הנוכחי.

לכן, ניתן אולי לעזור לו ולומר לו מראש, על סמך למידת מכונה (ML) של נסיון קודם שלו או משתמשים אחרים – לתת לו הערכת זמן לפרוייקט הנוכחי, בהתחשב על העבר. כך נבטל לו את הזמן הנדרש להיזכרות במידע הזה.

הישגיות בשימוש בממשקים

בהקשר של ממשקים דיגיטליים, הישגיות מתייחסות ליכולת של המשתמשים להשיג את מטרותיהם בעזרת הממשק. זהו מדד חשוב לחווית המשתמש ולאפקטיביות של הממשק. ממשק טוב הוא זה שמאפשר למשתמשים לבצע את הפעולות שהם רוצים לבצע בצורה יעילה, מהירה וללא מאמץ יתר. כאשר ממשק מקשה על הישגיות, המשתמשים עלולים להרגיש תסכול ולא להשתמש בממשק לטווח הארוך.

להשגת יעילות בממשק, חשוב להתחשב במספר גורמים: נגישות הממשק, בהירות ההוראות, תחושת הבקרה של המשתמש ותפיסת הזמן. ממשק שהוא נגיש וברור מקל על המשתמשים למצוא את מה שהם צריכים ולבצע את הפעולות הנדרשות. הבהרה של ההוראות ומתן פידבק מתאים יכולים לעזור למשתמשים להבין את השלבים שהם צריכים לעשות ולמנוע טעויות. תחושת בקרה והבנה של התהליכים בממשק מעצימים את המשתמש ומגבירים את תחושת היעילות וההישג.

בנוסף, תפיסת הזמן היא גורם מרכזי בחווית המשתמש. ממשק שנתפס כמהיר ויעיל יכול לשפר את תחושת היעילות וההישג בקרב המשתמשים. לעומת זאת, ממשק שמתפס כאיטי או מסורבל עלול לגרום למשתמשים לחוות תסכול ולהרגיש שהם מבזבזים זמן. לכן, חשוב להתמקד ביעילות התהליכים ובזמן תגובה של הממשק.

בסופו של דבר, הישגיות בשימוש בממשקים דיגיטליים היא עניין של תכנון מדוקדק, הבנה של צרכי המשתמש והתאמה של הממשק לאותם צרכים. מעצבי ממשקים צריכים להבין את המטרות וההתנהלות של המשתמשים כדי ליצור חווית משתמש המקסימה את הישגיותם ומספקת חוויה חיובית ויעילה.

ציינו להם, למשל, בהודעה מיידית על שגיאות שעשו (למשל, עם מעבר לשדה הבא ולא בסוף מילוי הטופס) וספקו חיווי מספק ואישור לגבי פעולות שעשו.